הבטחות מול נתונים

עמדות ומדיניות מוצהרת

• כלכלה ויוקר המחיה: הפחתת רגולציה, פירוק מונופולים, הרחבת היבוא והגברת התחרות כדי להוריד מחירים.
• תקציב ותעסוקה: עידוד צמיחה, הקטנת הגירעון, שילוב אוכלוסיות נוספות בתעסוקה וצמצום הוצאות ממשלה.
• דיור ותחבורה: הגדלת היצע הדירות והשקעה בתשתיות ובתחבורה ציבורית, לצד תמיכה בתחבורה בשבת לפי החלטת הרשות המקומית.
• דת ומדינה: גיוס לכולם, לימודי ליבה כתנאי לתקצוב, נישואים וגירושים אזרחיים וצמצום כפייה דתית.
• ביטחון ומשילות: מעבר ממדיניות של תגובה ליוזמה נגד טרור, מיגון הצפון ומאבק בארגוני הפשיעה.

מקור להצהרות: מצע ישראל ביתנו, כלכלה, ביטחון אישי ודת ומדינה

סיכום העובדות שתועדו

• כלכלה ויוקר מחיה: בשנת 2022, בזמן כהונתו כשר האוצר, נרשמו צמיחה של 6.4% ועודף תקציבי של 0.6% מהתוצר. באותה שנה מדד המחירים לצרכן עלה ב-5.3%, והציבור התמודד עם התייקרות במחירים ובדיור. הנתונים משקפים גם התאוששות ממשבר הקורונה.
• מיסוי ופרישה: בתקופתו הוטל מס על כלים חד פעמיים מפלסטיק ונחקקה העלאה הדרגתית של גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65. המס על הכלים החד פעמיים בוטל בידי הממשלה הבאה.
• ביטחון: בשנים 2016 עד 2018 דווח על 17, 18 ו-16 הרוגים בפיגועי טרור, בהתאמה. תוכנית מיגון הצפון קודמה, אך לא אומת מספר הממ״דים שהושלמו במהלכה. אין בסיס לקבוע שהשינוי במספר ההרוגים נגרם מפעולותיו לבדן.
• דת ומדינה: נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית ארצית בשבת, שהוא תומך בהם, לא הונהגו בתקופת כהונתו כשר האוצר.
• תשתיות: בעת שכיהן כשר התשתיות נחקק חוק משק הגז הטבעי, שקבע מסגרת רגולטורית לתשתיות גז. התפתחות משק הגז נמשכה במשך שנים תחת ממשלות ושרים נוספים.

עמדות ומדיניות מוצהרת

• משילות וביטחון אישי: קמפיין ״בעל הבית חוזר״ והבטחה להחזיר את המשילות, בעיקר בדרום ובצפון, כך שעבריינים יירתעו ואזרחים ירגישו בטוחים.
• מאבק בפשיעה: החמרת אכיפה וענישה, פגיעה בארגוני פשע ושיפור פענוח מקרי רצח, כולל בחברה הערבית.
• נשק אזרחי: הרחבת הקריטריונים לקבלת רישיון נשק כדי לאפשר ליותר אזרחים להגן על עצמם.
• טרור ואסירים ביטחוניים: עונש מוות למחבלים והחמרת תנאי הכליאה.
• משטרה וסמכויות: שינוי הוראות פתיחה באש, קידום חסינות לשוטרים ולחיילים, וחיזוק השפעת הדרג הנבחר על מערכות האכיפה.

מקור להצהרות: בדיקת התחייבויות בן גביר וההבטחה להחזרת המשילות, ynet

סיכום העובדות שתועדו

• משילות מול תוצאות: בן גביר הבטיח בקמפיין ״בעל הבית חוזר״ ובכניסתו לתפקיד להחזיר את המשילות ולהיאבק בפשיעה. מספר אירועי הרצח בישראל היה 142 ב-2022, עלה ל-274 ב-2023 ועמד על 263 ב-2024. כלומר, במדד מרכזי זה לא נרשם שיפור בשנות כהונתו הראשונות, אלא החמרה לעומת שנת הבסיס. מדובר בתוצאה בתקופת אחריותו המיניסטריאלית, לא בהוכחה שהוא גרם לעלייה.
• פשיעה בחברה הערבית: מספר אירועי הרצח עלה מ-103 ב-2022 ל-210 ב-2023 ועמד על 206 ב-2024, לפי ההגדרה שבמקור בטבלה. הנתונים ממחישים שההבטחה לצמצם את הפשיעה לא לוותה בירידה במדד זה בשנים הראשונות לכהונתו.
• נשק אזרחי: הורחב באופן ניכר מתן רישיונות הנשק, לכ-330 אלף רישיונות בסך הכול ב-2025. נמצאו גם ליקויים במדגם של רישיונות שנבדקו; לא הוצג בסקירה נתון על שינוי במספר הפיגועים בעקבות הרחבת הרישוי.
• ענישה וכליאה: הוחמרו תנאי כליאה של אסירים ביטחוניים וקודמה חקיקה בנושא עונש מוות למחבלים. לא אותר בסקירה נתון על שינוי במספר הפיגועים לאחר הצעדים הללו.
• תגבור המשטרה: במקביל לעלייה במספר אירועי הרצח, דווח על תוספת נטו של כ-2,300 שוטרים בשנים 2023 עד 2024. מדד כוח האדם לבדו אינו מעיד על מידת הביטחון שהציבור חווה.

עמדות ומדיניות מוצהרת

• כלכלה ויוקר מחיה: הפחתת חסמי יבוא ורגולציה, תחרות עסקית והבטחה לטיפול בהתייקרות.
• מיסוי ותקציב: ניהול תקציבי יציב וצמצום הגירעון, תוך התאמות מס והוצאות בתקופת המלחמה.
• דיור: הגדלת היצע הקרקעות והדירות והסרת חסמים לבנייה.
• יהודה ושומרון: הרחבת ההתיישבות, הכשרת מאחזים וקידום ריבונות ישראלית.
• דת וביטחון: חיזוק הצביון היהודי של המדינה ומדיניות צבאית תקיפה נגד חמאס.

סיכום העובדות שתועדו

• מחירים ומיסים: ב-2023, 2024 ו-2025 נרשמו עליות במדד המחירים לצרכן של 3%, 3.2% ו-2.6%, בהתאמה. בינואר 2025 הועלה המע״מ מ-17% ל-18%, צעד שמשפיע ישירות על רכישות החייבות במע״מ.
• דיור: מחירי הדירות עלו ב-7.7% ב-2024 וירדו ב-0.9% ב-2025, לפי הנתונים שנכללו בסקירה. שכר הדירה המשיך לעלות ב-2025, כך שירידה במדד מחירי הדירות לא פירושה ירידה בהוצאות כל השוכרים.
• תקציב וצמיחה: הגירעון הגיע ל-6.8% מהתוצר ב-2024 וירד ל-4.7% ב-2025; הצמיחה הייתה 1% ו-2.9%, בהתאמה. הנתונים כוללים את תקופת המלחמה ואת החלטות הממשלה בתחום המיסוי והתקציב.
• יהודה ושומרון: ב-2025 התקבלו החלטות על הכרה או הקמה של 54 התנחלויות וקודמו תוכניות ל-27,941 יחידות דיור לפי שלום עכשיו. אלה החלטות ואישורי תכנון, לא מספר הבתים שנבנו בפועל.
• דירוג אשראי: בשנת 2024, בזמן כהונתו כשר האוצר, שלוש החברות הגדולות הורידו את דירוג ישראל: Moody’s מ-A1 ל-Baa1, ‏S&P מ-AA- ל-A, ו-Fitch מ-A+ ל-A. בדוח משרד האוצר נזכרים המלחמה והחשש מהשפעותיה כגורמים משמעותיים. הורדת דירוג עשויה לייקר את עלויות גיוס החוב הממשלתי. מקור: משרד האוצר ↗

עמדות ומדיניות מוצהרת

• הישגים בבתי הספר: העלאת רמת המתמטיקה, המדעים, האנגלית והטכנולוגיה.
• מורים וכיתות: טיפול במחסור במורים, שיפור תנאי הלימוד ושינויים בארגון שבוע הלימודים.
• חינוך חרדי: הרחבת החינוך הממלכתי חרדי ומסגרות המלמדות לימודי ליבה.
• בגרויות: שינוי מתכונת בחינות הבגרות והחזרת בחינות במקצועות ההומניים.
• גיל הרך וחינוך מיוחד: סיוע כלכלי להורים לילדים קטנים ושיפור המענה לתלמידי החינוך המיוחד.

סיכום העובדות שתועדו

• הישגים לימודיים: במבחני TIMSS ציוני ישראל ירדו בין 2019 ל-2023 ב-32 נקודות במתמטיקה וב-32 במדעים. קיש נכנס לתפקיד רק בסוף 2022, ולכן המבחן אינו מודד את ההשפעה של כל תקופת כהונתו.
• מורים וכיתות: ב-2026 התפרסמו אומדנים סותרים על המחסור במורים, לרבות דיווח על כ-5,000 מורים חסרים מול טענת השר לכ-500. בלי הגדרה ושיטת ספירה אחידות אין לקבוע שאחד המספרים מתאר לבדו את כלל המערכת.
• חינוך וטכנולוגיה: מספר הלומדים במסלולי בגרות טכנולוגיים ובחינוך הממלכתי חרדי גדל. שתי המגמות החלו לפני כניסתו לתפקיד ונמשכו במהלך כהונתו.
• גיל הרך: הבטחת חינוך חינם לכל הילדים עד גיל 3 לא יושמה כהסדר אוניברסלי; קודמו הטבות מס לזכאים במקום מימון מלא לכולם.
• צפיפות בגנים: בסקירה התקשורתית משנת 2026 דווח על איחוד או סגירה של מאות גנים ועל גידול במספר הילדים בחלק מהמסגרות. יש להבחין בין דוגמאות מקומיות לבין נתוני צפיפות ארציים.

עמדות ומדיניות מוצהרת

• חינוך: הרחבת לימודי 5 יחידות מתמטיקה, מדעים ואנגלית וצמצום פערים בין מרכז לפריפריה.
• כלכלה ויוקר מחיה: יותר תחרות ויבוא, צמיחה, התאוששות מתעסוקת הקורונה והחזרת תקציב מדינה סדיר.
• דיור: הגדלת היצע הדירות כדי להאט את התייקרות רכישת הדירות.
• ביטחון: פעולה יזומה נגד חמאס ואיראן ותגובה לשיגורים.
• חברה ודת: הרחבת שירות חרדים ולימודי ליבה, ושותפות ממשלתית עם רע״ם לצד התנגדות למדינה פלסטינית.

סיכום העובדות שתועדו

• חינוך: בתקופתו כשר החינוך גדל מספר הניגשים לבגרות ב-5 יחידות מתמטיקה מ-11,350 ב-2015 ל-18,050 ב-2018. זו עלייה מדידה של כ-59%, אם כי המגמה התחילה קודם.
• משק ותעסוקה: ממשלתו אישרה תקציב לאחר תקופה ארוכה ללא תקציב חדש. בשנת 2022 נרשמו צמיחה של 6.4% ועודף של 0.6% מהתוצר, והאבטלה ירדה ביחס ל-2021. 2022 כוללת גם חודשים שבהם יאיר לפיד כיהן כראש הממשלה.
• יוקר מחיה ודיור: בשנת 2022 המחירים לצרכן עלו ב-5.3%, ומחירי הדירות עלו במהלך מרבית השנה. לכן התאוששות המשק לא התבטאה בהוזלה של סל הקניות או הדירות באותה שנה.
• ביטחון: לפי נתונים שהציג, מספר הרקטות ששוגרו מעזה היה נמוך מאוד במחצית הראשונה של 2022 לעומת 2021, שכללה מבצע גדול לפני כניסתו לתפקיד. שנת 2021 כוללת גם את מבצע שומר החומות שקדם לכניסתו לתפקיד; ההשוואה היא בין תקופות שונות באורכן.
• יחסי חוץ: במהלך כהונתו נחתם הסכם סחר חופשי עם איחוד האמירויות במאי 2022, בהמשך להסכמי אברהם מ-2020. החתימה היא הישג דיפלומטי מתועד; השפעתה על מחירי מוצרים בישראל דורשת נתוני סחר ומחירים נפרדים.

עמדות ומדיניות מוצהרת

• ביטחון: פעולה צבאית מול טרור ואיומים מגבולות ישראל, תוך הגדרת יעדים מדיניים וביטחוניים.
• החטופים ומלחמה: קידום עסקאות לשחרור חטופים, תוכנית ליום שאחרי המלחמה וניהול המלחמה לפי יעדים מוגדרים.
• גיוס ושירות: חובת שירות רחבה יותר וצמצום פטורים, כולל חרדים.
• כלכלה ויוקר מחיה: הגברת תחרות, הורדת חסמים ופירוק מונופולים.
• דת ומשפט: מסלולי זוגיות אזרחית ושמירה על עצמאות מערכת המשפט.

סיכום העובדות שתועדו

• ביטחון בגבול הצפון: במבצע מגן צפוני, שהחל בתקופתו כרמטכ״ל, אותרו שש מנהרות חיזבאללה שחדרו לישראל. נטרולן הושלם לאחר סיום כהונתו, ולכן ראוי להבחין בין תחילת המבצע לבין השלמתו.
• טרור: במהלך שנות כהונתו כרמטכ״ל ירד מספר ההרוגים בפיגועי טרור לעומת 2015 לפי הנתונים שבסקירה, המדד מתייחס להרוגים בפיגועים ולא לכלל האיומים ואירועי הלחימה.
• מלחמת חרבות ברזל: השתתף כמשקיף בקבינט המלחמה בתקופת עסקת נובמבר 2023, שבמסגרתה שוחררו 105 חטופים. ביוני 2024 פרש מהממשלה על רקע מחלוקות בניהול המלחמה. לא קיבל את ההחלטות לבדו.
• מדיניות אזרחית: לא כיהן כשר האוצר, החינוך או השיכון. הצעותיו בנושא יוקר מחיה, גיוס ודת ומדינה הן בעיקר תוכניות, ולא תוצאות של יישום ממשלתי בראשותו.
• גבולות הייחוס: החלטות על אופן ניהול מלחמת חרבות ברזל התקבלו בממשלה ובקבינט; איזנקוט השתתף כמשקיף בקבינט המלחמה ולא עמד בראש הממשלה או מערכת הביטחון באותה תקופה.

עמדות ומדיניות מוצהרת

• כלכלה: הפחתת מיסים, מכסים, רגולציה והתערבות הממשלה בעסקים.
• דיור: שינוי שוק הקרקעות ושחרור קרקעות כדי להגדיל היצע ולנסות להוזיל דירות.
• חינוך: שוברי חינוך ובחירת בית ספר על ידי ההורים.
• חירות הפרט ודת: לגליזציה של קנאביס וצמצום כפייה דתית ומימון ממשלתי.
• ביטחון ומדיניות: החלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון והתנגדות למדינה פלסטינית.

סיכום העובדות שתועדו

• כלכלה ודיור: פייגלין מקדם הורדת מיסים, הסרת רגולציה ושינוי שוק הקרקעות, אך מעולם לא כיהן כשר. התוכנית לא יושמה בממשלה בתקופת כהונתו כחבר כנסת, ולכן לא קיימת תוצאה ממשלתית של יישומה להשוואה.
• קנאביס וחירות הפרט: העלה לדיון את הסדרת הקנאביס וקידם לגליזציה, אך במהלך כהונתו לא נחקקה לגליזציה לשימוש פנאי.
• חקיקה: בתקופתו כחבר כנסת היה שותף ל-76 הצעות חוק, שש מהן הפכו לחוקים לפי המאגר שבסקירה. באף אחת משש ההצעות לא היה היוזם הראשי; אין בכך כשלעצמו נתון על השפעתן על האזרחים.
• דת ומינהל ציבורי: הצעה שקידם לשינוי מבנה הרבנות עברה קריאה טרומית ולא הושלמה. תוכניותיו לשוברי חינוך ולצמצום משרדי הממשלה לא יושמו.
• גבולות ההשוואה: ללא כהונה במשרד ממשלתי, אי אפשר למדוד אותו באותם מדדי תוצאה כמו שר האוצר או שר הביטחון. ההבחנה המרכזית היא בין חקיקה שבה היה שותף לבין רפורמות שהציע אך טרם יושמו.

עמדות ומדיניות מוצהרת

• כלכלה ותעסוקה: שוק חופשי, הפחתת רגולציה ומיסים, צמיחה ועידוד תעסוקה.
• דיור ויוקר מחיה: הגדלת היצע הבנייה, הפחתת חסמים ובלימת ההתייקרויות.
• ביטחון: הבטחת ביטחון אזרחי, סיכול טרור והתמודדות עם חמאס, חיזבאללה ואיראן.
• יחסי חוץ: הרחבת יחסים עם מדינות ערב וקידום הסכמי נורמליזציה.
• גיוס ומערכת המשפט: הסדרת גיוס חרדים תוך שמירה על לימודי תורה וקידום שינויים בסמכויות בתי המשפט.

סיכום העובדות שתועדו

• תעסוקה וכלכלה: בשנים 2009 עד 2019 ירדה האבטלה מ-7.5% ל-3.8%. בתקופת כהונתו כשר האוצר בתחילת שנות האלפיים קודמו קיצוצים בקצבאות ושינויים בפנסיה, שהשפיעו ישירות על משקי בית.
• דיור ויוקר מחיה: מחירי הדירות עלו לאורך חלקים נרחבים מתקופות כהונתו; מדד מחירי הדירות עלה ב-77.5% בין ינואר 2014 לדצמבר 2024, תקופה הכוללת גם ממשלה אחרת. בינואר 2025, בתקופת ממשלתו, המע״מ עלה מ-17% ל-18%.
• יחסי חוץ: בשנת 2020, במהלך כהונתו, נחתמו הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות ובחריין ובהמשך כוננו יחסים רשמיים עם מרוקו. מדובר בשינויים מדיניים שיושמו בפועל.
• ביטחון ו-7 באוקטובר: ב-7 באוקטובר 2023, כאשר נתניהו עמד בראש הממשלה, חדרו מחבלי חמאס לישראל וביצעו מתקפה שבה נהרגו אזרחים ואנשי ביטחון ונחטפו מאות. לפי הנתונים המובאים בטבלה: 905 אזרחים ישראלים וזרים, 415 אנשי כוחות הביטחון ו-251 חטופים. המתקפה התרחשה בתקופת אחריותו כראש הממשלה; קביעה על אחריות אישית או על מניעתיות מחייבת ממצאי חקירה נפרדים.
• כלכלה בזמן המלחמה: הגירעון הממשלתי הגיע ל-6.8% מהתוצר ב-2024 ועמד על 4.7% ב-2025. העלייה בהוצאות הביטחון והמלחמה היו גורמים מרכזיים, אך ההשלכות התקציביות נוגעות לציבור כולו.
• גיוס חרדים ומערכת המשפט: בתקופת ממשלתו קבע בג״ץ ביוני 2024 כי אין בסיס חוקי לפטור גורף מגיוס. יוזמת הממשלה לשינוי עילת הסבירות אושרה בכנסת ב-2023 ובוטלה בידי בג״ץ ב-2024.
• דירוג אשראי: במהלך 2024, בתקופת ממשלתו, Moody’s, ‏S&P ו-Fitch הורידו כולן את דירוג האשראי של ישראל. זוהי התפתחות כלכלית משמעותית לצד הגידול בגירעון; משרד האוצר קושר אותה למלחמה ולחששות מהשלכותיה. הדירוג ירד במהלך כהונתו כראש הממשלה, בעת המלחמה והעלייה בגירעון. מקור: משרד האוצר ↗

עמדות ומדיניות מוצהרת

• מערכת המשפט: הגברת השפעת נבחרי הציבור על ייעוץ משפטי, חקיקה והליכים נגד נבחרי ציבור.
• יהודה ושומרון: תמיכה בהתיישבות ובביטול מגבלות שהוטלו במסגרת ההתנתקות.
• אונר״א וביטחון: תמיכה בהפסקת פעילות הסוכנות בישראל ובמדיניות ביטחונית תקיפה.
• חקיקה פרלמנטרית: קידום הצעות חוק במסגרת הכנסת, ללא כהונה כשרה בעלת סמכויות ביצועיות.

סיכום העובדות שתועדו

• מערכת המשפט: השתתפה ביוזמות לשינוי מעמד הייעוץ המשפטי ובחקיקה שהושלמה ביולי 2026. אלה שינויים חוקיים מתועדים.
• יהודה ושומרון ואונר״א: הייתה שותפה לחקיקה שביטלה מגבלות בצפון השומרון ולחקיקה האוסרת פעילות אונר״א בישראל. השינוי בחוק אינו נתון על מלוא השלכותיו בשטח.
• חסינות: הכנסת אישרה ביוני 2026 חסינות בעניינה בעקבות הליך שנגע לפרסום מידע סודי. ההחלטה אינה שקולה לקביעה שיפוטית בדבר אשמה או חפות.
• השפעה על הציבור: לגוטליב אין תקופת כהונה כשרה, ולכן נבחנות בעיקר פעולותיה בחקיקה ובהצבעות ולא שינוי במדדים לאומיים שאינם בשליטתה הישירה.

עמדות ומדיניות מוצהרת

• ביטחון: מאבק בחמאס, התנגדות לסיפוח יהודה ושומרון ושימוש גם בכלים מדיניים לצד פעילות צבאית.
• כלכלה וחברה: הורדת יוקר המחיה, השקעה בשירותים ציבוריים ושיפור מערכות החינוך והרווחה.
• גיוס: הרחבת חובת השירות ושוויון בנטל.
• דת ומדינה: נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית מצומצמת בשבת ביישובים חילוניים.
• מערכת המשפט: חיזוק עצמאות מערכת המשפט ושומרי הסף.

סיכום העובדות שתועדו

• פעילות ממשלתית: כיהן כסגן שר הכלכלה בשנים 2021-2022 והשתתף בהצגת מדיניות ותקציב המשרד; לא תועד כאן שינוי במחיר מוצר או שירות שניתן לקשור ישירות למהלך מסוים שלו.
• פעילות פרלמנטרית: כיהן בוועדת החוץ והביטחון ובוועדות משנה בתחום הביטחון והמודיעין, במסגרת עבודת פיקוח של הכנסת.
• 7 באוקטובר: לאחר תחילת המתקפה נסע לעוטף וחילץ אזרחים, כפי שמתועד בעדותו. הפעולה התקיימה כשהיה אזרח ולא נושא משרה ממשלתית.
• התחייבויות לקראת הבחירות: גיוס נרחב יותר, נישואים אזרחיים, שינוי ביחסי דת ומדינה וצמצום יוקר המחיה הם חלק מהמצע הנוכחי; אין במסמך תוצאות ביצוע ממשלתיות של התוכניות הללו בהובלתו.